רש"י על מועד קטן י״ב

1 מקבלי קיבולת בתוך התחום אסור - ליתן מלאכה לנכרי בקיבולת כי עבדי ליה בשבתא דידעי כולי עלמא ואמרי היום בשבת יהב ליה והא דשרי בית הלל בפ"ק דשבת ד' יז: ליתן כלים לכובס בע"ש עם חשיכה ואפי' בתוך התחום משום דכביסה בנכרי מידי דלא מינכר וליכא חשדא אבל מידי דמינכר בתוך התחום אסור משום חשדא:

2 אבל אי איכא מתא דמקרבא להתם - אותן פועלים נכרים אסורים דאינהו ידעי דהני נכרים עבדי ליה מלאכה ואמרי בשבתא יהב להו:

3 אסור - דאמרי היום יהבו ליה:

4 סיועי הוה מסייע בתיבנא - שהיה נותן להם תבן למלאכה דהואיל והוא מסייע בהדייהו אסור:

5 אבוגנגרי - מסדרי שולחנות:

6 למיעבד עבידיתייהו - אם נשבר השלחן שרי לתקנו:

7 שרשויי - ריוח בעלמא כדי סעודתם דקא אכלי בהדייהו ולא קא חשיב מלאכה:

8 מקבלין קיבולת - נותנה לנכרי לעשותה אחר המועד:

9 אין מרביעין בהמה - משום דעביד מלאכה בחולו של מועד:

10 אין מרביעין - אין אוחזין הבהמה ומביאין עליה זכר:

11 בבכור - דקעביד ביה מלאכה וכתיב דברים ט״ו:י״ט לא תעבוד בבכור שורך:

12 לבקרות - מקום שיש שם בהמות והיא רובעת מעצמה:

13 מדיירין - מכניסין בהמה לשדה כדי שיוציאו זבל ומזבלין השדה:

14 אין מסייעין אותן - לבהמה לבא בשדה או אם נכרים הם אין מסייעין להם להסיען ממקום למקום כדי שתזבל כל השדה אפילו בבאין מעצמם:

15 לנער - לשמור כגון אם נכרים הם:

16 שכיר שבת - ששכרו כל השבוע לדייר שדהו:

17 שבוע - שמיטה:

18 מסייעין - כאילו של נכרים הוא:

19 ה"ג ועושה נכרי בשבת וי"ט ומסייעין במועד - דלא טרח מלאכה כלומר יכולין לסייע לאותו שכיר לדייר:

20 ומוסרין לו רועה אחד לנער צאנו - שמדיירין אותה הואיל ואינו שכיר לשבת ממש:

21 רבי אומר בשבת בטובה - אם רוצה שום אדם לסייע לאותו שכיר בטובתו עושה כלומר בחנם ולא בשכר:

22 מתני' בתוך הבור - שלפני הגת אותו כלי שהיין נופל בו מן הגת קרוי בור:

23 זולף וגומר כדרכו - כלומר מריק אותו בחבית וגף החבית במגופה גמורה:

24 עושה לו למודים - אינו יכול לגוף כדרכו אלא שיתפס היינו לימודין בשביל שלא יחמיץ שאם אינו סותמו מחמיץ:

25 גמ' וצריכא - למימר בתרוייהו בשני בבי דמתני' דמשחא ודחמרא ר' יוסי אומר זולף כו':

26 בההיא רישא דמתניתין:

27 קאמר רבי יוסי - זולף כדרכו:

28 דמשחא - יקיר ואיכא פסידא יתירא:

29 מודה ליה לר' יהודה - דאינו זולף וגף ממש אלא עושה לימודים עראי:

30 דלא כר' יוסי - דאמר גומר כדרכו ואינו צריך שינוי:

31 למישע - לגוף החבית:

32 סיני - רב יוסף:

33 הלכה כר' יוסי - דגף כדרכו:

34 בר שית סאוי ושייע מבר תמני ולא שייע - כלומר יפה שכר מוגף שמחזיק ששה סאין משכר שהוא בכלי גדול שמחזיק שמונה סאין:

35 כהלכות כותים - דאמרינן חולין דף ד. היכא דאחזיק אחזיק היכא דלא אחזיק לא אחזיק:

36 עקורות - כאשה עקרה שאין לאדם ממנה פרי אלא גופה:

37 ואין למידין זו מזו - דאימא כשם שזו מותרת כך זו מותרת כמו בכותים ולא אמרינן כי היכי דמחזיק בהאי מחזיק בהאי אלא לא ילפי הני מהני:

38 מר - דאמר זופתין חביתא חייש לפסידא ובחביתא איכא פסידא יתירא אי לא זפתי לה משום דנפיש יינא ובכוזתא ליכא פסידא יתירא כוזא כלי קטן:

39 מר - דאמר זופתין לכוזא דחייש לטירחא יתירא ובכוזא ליכא טירחא יתירא ובחביתא איכא טירחא יתירא:

40 יש מהן פטור אבל אסור - והא דקתני אין זופתין אסור למיעבד לכתחילה אבל בדיעבד לא הוי חייב והא דקתני זופתין הוי מותר לכתחילה:

41 למיחצד - לקצור ורב הונא יש לו מה יאכל הוה ואמאי שרי לה:

42 אמר ליה - האי דקתני מחובר אפי' כולו אבוד נמי אסור ר' יוסי היא ויחידאה היא ולא סבירא לן כוותיה:

43 כיון דכל יומא לאו בפרות דיישי האידנא לאו שינוי הוא - כי דיישי בלא פרות ולעולם ר' יוסי היא והא דאסר בפרות משום דאוושא מילתא היא:

44 ואם טחן - במועד לצורך המועד והותיר עד לאחר המועד:

45 מותר - לאכלו אחר המועד:

46 ובלבד שלא יערים - שלא יעשה הרבה ויאמר לצורך המועד אני עושה ומתכוין כדי שתשתייר לאחר המועד:

47 מערים ושותה מן החדש - שיכול לומר לצורך המועד הטילו:

48 לימא שמואל - דאקפיד כיחידאה סבירא ליה כההיא מתניתא במחובר אפי' כולו אבוד נמי אסור ואוקימנא כר' יוסי יחידאה:

49 חצדא דחיטי דלא הוה פסידא - להכי איקפד אבל בחצדא דשערי לא סבר לה כר' יוסי דאסיר:

50 אין לו מה יאכל הוה - להכי עביד הכי:

51 לא סיימוה קמיה - לא אמרו לו דלא הוה ליה מה יאכל להכי איקפד:

52 אדם חשוב שאני - רב לא הוה ליה למיעבד הכי אפי' אין לו מה יאכל:

53 נפק - בחצר בשבת:

54 בחומרתא דמדושא - טבעת היא של מתכת וחותמה של אלמוג:

55 שירין - נושקי"א בלעז:

56 כל שהוא נאכל כמות שהוא חי - ומיא שתו אינשי כמות שהן:

57 אדם חשוב שאני - יש לו להחמיר על עצמו יותר ולא הוה ליה למיפק בחומרתא דמדושא ולא למישתי מיא דאחים קפילא נכרי:

58 לנסורת - עצים דקים שנופלין מן החתיכה:

59 אבא - יער:

60 בשלנייא - פירוש שם העיר כלומר היה לו יער באותו מקום:

61 אישתמיט נרגא בעי למיפסקיה לשקיה - דרב אשי משום דעבר אדאביי:

62 שבקיה - לאבא דלא קצציה במועד שהרגיש משום דעבר אדאביי נפל ליה נרגא:

63 למיעקר כיתנא - בחולא דמועדא:

64 למיקטל - לחתוך:

65 כשותא - הומלו"ן:

66 לחפיפה - לכסות בו מאכל כגון תאנים ותמרים לצורך המועד:

67 לנזיי - כמו נזייתא דשיכרא ב"ק דף לה. לנזיי גרעינין דאית בהו בשומשמין דחזו למיעבד בהו משחא:

68 אפקריה ר' ינאי לפרדיסיה משום דעל ידו היה תקלה לעלמא דשהו עד לחולא דמועדא וקטפי:

69 מתני' שולה - מעלה:

70 שלא יכוין מלאכתו במועד - שיש לו פנאי בשאר ימות השנה והוא משהה למועד:

71 יאבדו - שאסור ליהנות מהן:

72 גמ' צינעא דידיהו יממא הוא - אפי' בלילה כיממא דמי ולא סגי ליה שלא להכניסן להכי מכניסן נמי ביום:

73 מדוכרי דנורא - אבוקות:

74 מהו שיקנסו בניו אחריו - לבניו נמי יהא אסור אותה מלאכה דכיון דכוון מלאכתו במועד דין הוא שיהו אסורין ליהנות ממנה כשם שהיה אביהם קיים: